בן פרל ואשר, נולד בשנת 1908 בבוקרשט, בירת רומניה ובה סיים בית-ספר תיכון. בהיותו כבן 17 עזב את בית הוריו, בו קיבל חינוך ציוני, ועלה לארץ. מאחר שחי בארץ בתנאים קשים ובמחסור, נעתר לבסוף להפצרות הוריו וחזר לרומניה, אבל לא מצא שם מנוחה ובשנת 1934 חזר לארץ בדרך ההעפלה. תחילה עבד במקצוע הבניין, עד שנפצע בעבודה וחזר למקצועו הקודם - שענות. באותן השנים העלה את אמו הישישה לארץ ודאג לפרנסתה. במאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט השתתף בשמירה מטעם ה"הגנה" ולאחר הכרזת האו"ם ב-29.11.1947 הצטרף ל"משמר העם", ובשורותיו פעל בשמירה ובהגנת שכונת תל עמל ליד חיפה.

ביום ב' באדר א' תש"ח (12.2.1948) עמד לצאת לשמירה בשכונה זו, אלא שתנועת כלי-הרכב לשם פסקה בגלל היריות בוואדי רושמיה. אף-על-פי-כן החליט לנסוע למקום השמירה ולא שעה לאזהרות. בהגיעו למחוז חפצו פילח צרור כדורים את גופו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה, צילה, ו3- בנות.